בנקאות | פיצ'ר

בנק ישראל על משבר הקורונה: "הצריכה תיפגע, והמערכת תאותגר"

לפי הניתוח של הבנק המרכזי, המשבר פגע בעיקר באוכלוסיות החלשות ביותר בשוק העבודה - עובדים לא מיומנים, מבוגרים, צעירים, חרדים ונשים • פגיעה בכושר ההשתכרות של משקי בית כה רבים עלולה לאתגר את המערכת הפיננסית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

בנק ישראל מתריע בניתוח לגבי "השפעת משבר הקורונה על מצב משקי הבית", שנעשה כחלק מדוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2020, כי הצריכה הפרטית בישראל תיפגע בשל משבר הקורונה, כשגם המערכת הבנקאית תאותגר מהשלכותיו. בבנק חוששים גם מ"שינוי בדפוסי הצריכה של משקי הבית", ובראשם צמצום הצריכה, לצד ייקור האשראי, וגידול ב"שיעורן של הרכישות מרחוק".

על פי הניתוח, המשבר "פגע קשות בתעסוקה ובשכר של עצמאים ושכירים רבים, אך בעיקר של האוכלוסיות החלשות ביותר בשוק העבודה: עובדים לא אקדמאים ולא מיומנים, מבוגרים, צעירים, חרדים ונשים", כדברי בנק ישראל. הבנק מדגיש כי הענפים שספגו את עיקר הפגיעה הקשה ממשבר הקורונה, ושמהם הגיעו "כמחצית מכל העובדים המושבתים" הם ענפי ה"חינוך, שירותי מזון ומשקאות, שירותים של משקי בית, קמעונאות, תעשייה ומסחר סיטוני". בבנק המרכזי מתריעים כי ענפים אלה "מעסיקים עובדים בעלי השכלה נמוכה יותר ובעלי פריון נמוך יחסית, שעלולים להישאר מובטלים לאורך זמן, וככל שמובטלים נשארים זמן רב יותר מחוץ לתעסוקה הסיכוי שלהם לחזור למעגל העבודה יורד".

כך יוצא, כפי שגילה בנק ישראל, כי השכר הממוצע של העובדים המושבתים בעקבות משבר הקורונה עמד ב-2017 על 7,577 שקל לחודש, בעוד שאלה שעבודתם לא הושבתה בעקבות המשבר ושהמשיכו לקבל הכנסה שוטפת קיבלו באותה שנה שכר ממוצע של 12,136 שקל לחודש. מציאות זו גם טומנת בחובה הבדלים דמוגרפיים בין האוכלוסיות שסבלו יותר מאחרות מהמשבר. אך לא רק זאת, בבנק המרכזי מצאו עוד כי "מבין העובדים שנשארו מועסקים בזמן המשבר לא כולם הצליחו לשמור על רמת השכר", ובכללם גם עובדי הסקטור הציבורי.

לכל זאת תהיה השפעה על כלל המערכת הכלכלית, ובכללה המערכת הבנקאית. כך, בבנק ישראל מציינים בניתוח כי "פגיעה בתעסוקה ובהכנסה של משקי הבית משפיעה על יכולתם לשרת את החוב". בהקשר זה מוסיפים בבנק המרכזי כי "הפגיעה בכושר ההשתכרות של משקי בית כה רבים עלולה לסכן את חוסנם ולאתגר את המערכת הפיננסית". זאת בעיקר במשכנתאות, אך לא רק, כשיש סיכונים גם בתיק האשראי הצרכני כשהמשבר שנוצר בשל הקורונה נלווה לשינויים שחלו עוד קודם בחוק חדלות פירעון - שחיזק את הפוטנציאל לחדלויות פירעון עוד קודם למשבר הנוכחי.