איש תשובה: יוסי אבו מנכ"ל דלק קידוחים מסכם שבוע סוער וגיוס מוצלח

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, מסכם מהלך מוצלח לגיוס של 2.25 מיליארד דולר בהנפקת איגרות החוב בחו"ל, ומציג את התוכניות הפיננסיות להמשך • לדבריו, שוק ההון טעה כשתמחר בחודש יוני את אג"ח א' במחירי שפל

יוסי אבו / צילום: דלק קידוחים
יוסי אבו / צילום: דלק קידוחים

שותפות חיפושי הנפט והגז דלק קידוחים  השלימה אתמול בהצלחה מהלך ענק למימון מחדש של חלקה במאגר הגז לוויתן. במסגרת המהלך גייסה דלק קידוחים 2.25 מיליארד דולר בהנפקה בחו"ל של איגרות החוב הבינלאומיות ״לוויתן בונד״, לאחר שקיבלה ביקושים בהיקף כולל של יותר מ-7 מיליארד דולר.

הגיוס בוצע בתום הליך מואץ, שבמסגרתו פגשה השותפות מאות משקיעים מרחבי העולם, אשר הביעו אמון בפעילות דלק קידוחים ובפרויקט לוויתן, בתקופה של חוסר יציבות הנגזרת מהשפעת הקורונה על המגזר הפיננסי ברחבי העולם. היקף ההנפקה הפך אותה לגדולה ביותר בתחום התשתיות בשוק הגלובלי מאז פרוץ משבר הקורונה, ולאחת הגדולות ב-2020.

למעלה מ-180 גופים פיננסיים הגישו הצעות במסגרת הליך ההנפקה, ולמעלה מ-90% מהסכום שגויס לבסוף הגיע ממקורות פיננסיים בינלאומיים. שלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות - מודי'ס, פיץ' ו-S&P - העניקו לאג"ח לוויתן דירוג בינלאומי בקבוצת ה-BB, והן יחלו להיסחר בימים הקרובים בין הברוקרים בחו"ל ובין הגופים המוסדיים בישראל.

הגיוס, שאותו הובילו ג'יי.פי מורגן ו-HSBC, כלל הנפקה של ארבע סדרות אג"ח בריבית משוקללת של 6.28%. הסדרה הראשונה, בהיקף של 500 מיליון דולר, שתיפרע ב-2023, הונפקה בריבית של 5.7%, השנייה, בהיקף של 600 מיליון דולר (לפירעון ב-2025), הונפקה בריבית של 6.125%, השלישית, בהיקף זהה של 600 מיליון דולר (לפירעון ב-2027), תישא ריבית של 6.5%, ואילו הרביעית, בהיקף של 550 מיליון דולר, הונפקה עם ריבית של 6.75%, ותיפרע ב-2030.

עבור דלק קידוחים והמנכ"ל שלה, יוסי אבו, היווה גיוס האג"ח מבחן עצום לחוסנה הפיננסי וליכולת ההישרדות שלה. הגיוס אומנם לא פתר את הקשיים הפיננסיים של קבוצת דלק (שמחזיקה ב-55% מדלק קידוחים), ושל בעל השליטה בה יצחק תשובה, אולם הוא לבטח הרחיק עד מאוד את הסיכון מדלק קידוחים עצמה, שמחזיקה במאגרי הגז לוויתן, תמר, אפרודיטה ועוד.

לדברי המנכ"ל אבו, ב-2017 חתמה השותפות על הסכם מימון בהיקף של 1.75 מיליארד דולר לארבע שנים (עד פברואר 2021), למימון חלקה בפיתוח מאגר לוויתן. "תוכנית העבודה הייתה ברורה", מסביר אבו. "אנחנו מתחילים להזרים גז מלוויתן בסוף 2019, ומיד לאחר מכן עוברים למימון ארוך-טווח - או מימון בנקאי ארוך-טווח או איגוח ציבורי - כפי שעשינו בזמנו בפרויקט תמר עם ההנפקה של תמר בונד".

אבו מציין, כי "מינואר השנה התחלנו לעבוד על שני המסלולים במקביל, כל אחד קיבל את הפוקוס שלו ורצינו לראות איזה מסלול יהיה עדיף לנו. ואז הקורונה פגשה אותנו. המזל שלנו הוא שהתחלנו את תהליך דירוג החוב עוד לפני הקורונה, ככה שיצא לי עוד לחזור מפגישה בחו"ל עם חברת דירוג ישר לבידוד כשהתחילו ההגבלות בישראל".

ומה קרה בעקבות משבר הקורונה, שבמהלכו אף נרשמו ירידות חדות במחירי האנרגיה בעולם?
"רצנו במקביל על שתי האפשרויות, וראינו במהלך חודש יוני ששוק האג"ח האמריקאי נפתח ופועל. ראינו היקף עסקאות של פי שלושה בשוק האג"ח שם ביוני 2020 לעומת יוני 2019, ככה שהמשקיעים ממש חיכו שהגל הראשון של הקורונה יחלוף ואפשר יהיה להתחיל.

"כשראינו את זה הבנו שיש כאן הזדמנות, ושקיימת אפשרות להתקדם. אבל היה ברור שכישלון לא בא בחשבון. אי אפשר לצאת לדרך ולא לגייס בסופו של דבר בגלל שהמשקיעים עסוקים בקורונה או בגלל בעיות אחרות בשווקים. אז הדבר הראשון שעשינו היה לדאוג להארכה בשנה של ההלוואה הקיימת למימון לוויתן, וזאת כסוג של רשת ביטחון.

"הדבר השני שעשינו היה להתחיל עם רואד שואו ללא עסקה ספציפית, אלא כזה שבו אמרנו שאנחנו שוקלים לצאת לעסקה, ובואו תגידו לנו מה אתם חושבים על זה. פגשתי למעלה מ-180 קרנות וגופים מוסדיים מחו"ל במהלך שבוע של מצגות, שהחל כל יום לפנות בוקר עם משקיעים באסיה, נמשך במהלך היום עם משקיעים אירופאים והסתיים בלילה עם המשקיעים האמריקאים.

"עשינו קרוב ל-44 מצגות למשקיעים הללו, ובסיומן קיבלנו אינדיקציות לביקושים של למעלה מ-1 מיליארד דולר מצד משקיעים שאמרו שהם ייקחו חלק במהלך כזה, במקרה שהוא ייצא לדרך. זה נתן לנו המון ביטחון לצאת לדרך, ובאמת, מהרגע שסיימנו את המהלך הזה, כבר יצאנו לדרך רשמית בתוך שבועיים.

"יחד עם הרואד שואו הרשמי הצגנו בסך הכל ליותר מ-300 גופים ומשקיעים שונים, וסיימנו את התהליך עם יותר מ-200 גופים ומשקיעים שמחזיקים כעת באג"ח לוויתן. אני מאמין שאלו יהיו איגרות חוב נזילות מאוד, סחירות מאוד, וכמובן שזה ישפר מאוד את הסיטואציה עבור המשקיעים באג"ח הללו".

ואיך אתה מסכם את התהליך?
"מבחינתנו זה היה תהליך מוצלח מאוד, ולפי מה שאנחנו יודעים מדובר במימון התשתיות הכי גדול בעולם באג"ח ציבורי מאז הקורונה. אנחנו רואים גם את התגובות בשוק הבינלאומי שהיו חזקות מאוד.

"אנחנו רואים שחקנים רבים, כולל מהתעשייה שלנו, שמדברים איתנו בימים האחרונים, שמבקשים שנשתף אותם ונספר להם איך עשינו את זה, איך התהליך עבר ככה ואיך הגענו לרמת הוודאות הזאת שנתנה לנו את הביטחון לצאת לדרך. אני חושב שהאסטרטגיה שלנו בסך הכול עבדה".

אם מסתכלים על הגרף של אג"ח א' של דלק קידוחים, שנסחרת בבורסה, רואים שלמרות התהליך הארוך, עד לפני חודש וחצי היא המשיכה להישחק, וב-22 ביוני אף חזרה למחיר השפל של משבר הקורונה - 73 אגורות. מדובר במחיר רחוק מאוד מערך הפארי של האג"ח, שעומד על כ-90 אגורות, וזאת כשאג"ח א' מתוכננות להיפרע במלואן כבר בסוף 2021.

איך אתה מסביר את הפער העצום הזה בין התחושה שהייתה לכם בחודש יוני ובין חוסר הביטחון בשוק?
"אני חושב בכנות שהשוק טעה. גם אם רק היינו מאריכים את ההלוואות הקיימות ולא מבצעים את הגיוס של תמר בונד, הרי פרסמנו בדוחות האחרונים תזרים מזומנים חזוי, שמראה שעד סוף 2022 דלק קידוחים תיהנה מתזרים נקי של 1.1 מיליארד דולר ממאגר לוויתן.

"זה תזרים חזק מאוד, שמבוסס על הסכמים ועל צמיחה. אז לגבי אג"ח א', שהיא סדרה בהיקף של 400 מיליון דולר, כל משקיע יכול היה לראות שיש תזרים חזק מאוד לפירעון שלו. גם היום האג"ח עדיין לא נסחרת בפארי. אז הדירקטוריון שלנו אישר לנו תוכנית של רכישה עצמית של אג"ח א' בהיקף של 50 מיליון דולר, ואנחנו בהחלט נפעל על פי הנחיות הדירקטוריון בעניין הזה.

אג"ח א' נסחרה הבוקר במחיר של 86.9 אגורות, כאשר הפארי (ערך התחייבותי מתואם) שלה עומד על 89.7 אגורות. זה אומר הנחה של כ-3%.
"נכון, וזאת אנומליה מאוד מוזרה, כי גייסנו 2.25 מיליארד דולר, מתוכם 2.1 מיליארד דולר ישמשו לפירעונות של הלוואות קיימות ועוד 150 מיליון דולר ישמשו להשקעות נוספות בלוויתן על פי תוכנית העבודה שלנו במלואה. ככה שאנחנו נשארים עם תזרים פנוי חזק מאוד, שישרת את אג"ח א' והרבה מעבר לך. ועדיין המשקיעים טרם נתנו לזה את הביטוי המתאים".

מה תעשו אחרי שסדרת אג"ח א' תיפרע? יש לכם תוכנית לגייס סדרה נוספת של אג"ח תאגידיות לא מובטחות כמוה?
"לא. התוכנית שלנו היא להוריד את החובות מרמת התאגיד לרמה הפרויקטלית של לוויתן באמצעות SPV (חברה ייעודית). תוכנית העבודה שלנו היא לפרוע את אג"ח א' בפירעון מלא, ולא לגייס ברמה התאגידית מחדש. אם יהיה גיוס נוסף, הוא יתבצע ברמה של לוויתן".

מה התוכניות להמשך?
"אנחנו מעודדים מאוד מכניסת חברת שברון לפעילות באזור (באמצעות רכישת נובל אנרג'י שמחזיקה ב-39.6% מלוויתן, ע' כ'). דלק ונובל פיתחו מערכת יחסים נפלאה של שותפות אמיתית במשך 22 שנה, עם המון סינרגיה בין היכולות המדהימות של נובל בתחומי הפיתוח והביצוע, ובין היכולות של דלק בעולם הפיתוח העסקי ופתיחת השווקים החדשים.

"אם דלק ונובל לקחו את תמר ולוויתן לפרויקטים מקומיים ואזוריים, אז לשברון יש יכולת אמיתית לקחת אותנו עכשיו לשלב ב' של לוויתן, לזירה הגלובלית, לפרויקט LNG (הנזלת גז טבעי לצורך שיווקו במכליות, ע' כ') משמעותי. הם מביאים ניסיון בתחום ה-LNG שאין לדלק ולנובל.

"יש לשברון פורטפוליו גדול בתחום ה-LNG, עם המון ידע וניסיון, ואין לי ספק שדלק קידוחים והמשקיעים שלה ייהנו מכך. יש כאן פוטנציאל גדול מאוד להרחבה של לוויתן. אגב, במסגרת המימון מחדש של לוויתן, קיבלנו מסגרת של 2.5 מיליארד דולר וגייסנו רק 2.25 מיליארד דולר, ואת ה-250 מיליון הדולר הנוספים שמרנו בדיוק לצורך מימון אפשרי של פרויקטים להרחבת לוויתן".

ומה לגבי תוכניות העבר לפיצול דלק קידוחים לשתי חברות?
"יצאנו לגיוס האג"ח של לוויתן וקיבלנו ביקושים של יותר מ-7 מיליארד דולר, שיותר מ-90% מהם הגיעו ממשקיעים זרים. זה נותן רוח גבית חזקה מאוד לרעיון של פיצול דלק קידוחים ורישום כל הפעילויות שאינן תמר (לוויתן, אפרודיטה, תמלוגי כריש-תנין ועוד) בחברה שתפוצל ושתיסחר בלונדון.

"יש יותר מ-300 גופי השקעות שפגשנו, עשינו להם מצגות והם עשו בעצמם אנליזה של מאגר לוויתן. יש יותר מ-200 גופים מוסדיים בינלאומיים שמושקעים כרגע במאגר לוויתן וזה נותן לנו רוח גבית חזקה מאוד לבוא לשוק הלונדוני, ולבצע מהלך שירחיב מאוד את בסיס המשקיעים של נכסי דלק קידוחים דרך החברה החדשה שתקום.

"ככה שאחת התובנות שלי מתהליך גיוס האג"ח היא, שחלק ניכר מהצפת הערך מפרויקט לוויתן קשורה לחשיפה לבסיס משקיעים רחב יותר, ולרישום למסחר בבורסת לונדון. ברגע שניתן עכשיו למשקיעים הזרים את האפשרות להיחשף ללוויתן גם דרך השקעה הונית, אני בטוח שנוכל להרחיב את בסיס המשקיעים שלנו". 

יוסי אבו

בן 42 ● משמש כמנכ"ל דלק קידוחים מאז שנת 2011 ● הוא בעל תואר ראשון (LLB) במשפטים מהאוניברסיטה העברית, ולמד לתואר שני (LLM) במשפטים בתוכנית של העברית ואונ' ג'ורג'טאון ● בתפקידיו הקודמים שימש כמנהל סחר ורגולציה בשותפויות דלק קידוחים ואבנר, ולפני כן כיועץ מקצועי בכיר לשר האוצר רוני בר-און