תחילת הזרמת הגז ממאגר תמר מובילה לעלייה בהכנסות וברווחים של שותפות דלק קידוחים, וזאת למרות משבר הקורונה, שהיה בשיאו במהלך הרבעון השני עקב הסגר שהוטל בישראל. הסגר, שהפחית את הפעילות במשק, פגע בשל כך גם בביקוש ובמכירות של למוצרי האנרגיה.
דלק קידוחים, שבשליט קבוצת דלק , מחזיקה ב-45.3% ממאגר הגז לוויתן וב-22% ממאגר תמר. ב-31 בדצמבר דצמבר 2019 החלה הזרמת הגז טבעי ממאגר לוויתן לשוק הישראלי ואילו בינואר 2020 החל המאגר להזרים גז גם למדינות מצרים וירדן.
ברבעון השני הציגה דלק קידוחים הכנסות נטו (בניכוי תמלוגים) של 140.2 מיליון דולר, המשקפים צמיחה של 70% לעומת הרבעון המקביל אשתקד הודות לתחילת ההפקה בלוויתן. ההכנסות נטו ממאגר לוויתן הסתכמו ב-97.1 מיליון דולר ומשקפות מכירה של 1.4 BCM של גז מהמאגר.
מנגד ירדו ההכנסות ממאגר תמר (נטו) ב-47% ל-43.1 מיליון דולר, המשקפים מכירה של 1.4 BCM של גז טבעי. הצמיחה בהכנסות הניבה גם עלייה של 83% ברווח התפעולי של דלק קידוחים ל-45.9 מיליון דולר.
עם זאת, הרווח הנקי דווקא ירד ברבעון השני ב-21% ל-35.2 מיליון דולר בשל השינוי ברישום החשבונאי של הוצאות המימון הקשורות בפיתוח לוויתן. לדברי החברה, אם עד תחילת ההפקה מהמאגר סווגו כלל ההוצאות הקשורות בו כחלק מעלויות החיפוש והפיתוח, והרי שלאחר שהמאגר החל להפיק גז טבעי נרשמות עלויות אלו כהוצאות מימון.
במהלך הרבעון השני ייצרה דלק קידוחים תזרים חיובי של 64.5 מיליון דולר מפעילותה השוטפת, המשקף צמיחה של 74% לעומת הרבעון המקביל. מנגד, השקיעה השותפות ברבעון השני עוד 36.4 מיליון דולר בפרויקטים הקשורים לפיתוח לוויתן ותמר.
לדברי דלק קידוחים, כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה העולמי עסקו השותפים במאגרי הגז תמר, לוויתן ואפרודיטה, בבניית תוכניות התייעלות וקיטון בתקציבי התפעול ודחיית תקציבי השקעות לשנים מאוחרות יותר. בהתאם, אישרו השותפים בפרויקטים אלו צמצום של 131 מיליון דולר בתקציבים המעודכנים ל-2020. חלקה של דלק קידוחים בצמצום זה מסתכם ב-41 מיליון דולר.
עוד דיווחה דלק קידוחים, כי כחלק מההערכות להגדלת כמויות הגז המיוצאות למצרים (במסגרת הסכמי דולפינוס), היא בוחנת יחד עם שותפותיה אלטרנטיבות שונות להנחת תשתית שתאפשר עמידה בכמויות החוזיות. בין היתר נבחנת הקמת צנרת ייעודית עצמאית להולכת הגז מהמאגרים למצרים, זאת תוך התבססות על היכולות של נובל בתחומי הפיתוח והביצוע והמעורבות הצפויה של ענקית האנרגיה האמריקאית שברון שאמורה להיכנס בקרוב לפעילות בישראל.
בתקופה הקרובה יוחלט האם תקודם תשתית ייצוא עצמאית, תוך תיאום בין השותפות השונות להסכמי הייצוא ובהידברות עם משרד האנרגיה. מוקדם יותר החודש השלימה דלק קידוחים הליך המימון מחדש של פרויקט לוויתן על ידי הנפקת אגרות החוב "לוויתן בונד" בהיקף כולל של 2.25 מיליארד דולר.
יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, אמר היום כי "למרות ההשפעות המידיות של משבר הקורונה והפגיעה בביקושים לגז טבעי הצלחנו לרשום גידול משמעותי בהפקת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן ביחד ביחס לשנה הקודמת. בשבועות האחרונים ניכרת עלייה מהותית בביקושים לגז טבעי.
"מדי יום אנחנו מרגישים את האמון הגובר שהשוק העולמי מביע בדלק קידוחים ובנכסיה. ההתייצבות בפעילות לוויתן ובייצוא האזורי, וההצלחה האדירה של הנפקת 'לוויתן בונד' מקרבים אותנו לנקודה ההחלטה בקשר עם רישום נכסי הליבה של דלק קידוחים, ובראשן מאגר לוויתן, למסחר בבורסה זרה".
יוסי גבורה, משנה למנכ"ל דלק קידוחים, הוסיף כי "השלמת הנפקת 'לוויתן בונד' שיפרה בצורה דרמטית את האיתנות הפיננסית של דלק קידוחים. התזרימים ממאגרי תמר ולוויתן יאפשרו לנו להפחית את המינוף בתקופה הקרובה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
