הסטארט-אפ הישראלי מיין (Mine), שמסייע למשתמשים לשלוט במידע האישי שנאסף עליהם ברשת, הודיע היום (ד’) על גיוס 9.5 מיליון דולר במסגרת סבב A. סיבוב הגיוס הסתיים בפועל כבר ביוני אך במיין מכריזים עליו רק כעת.
סבב הגיוס הובל על ידי קרן ההון סיכון של גוגל המתמחה בתחום הבינה המלאכותית (AI), קרן גרדיאנט ונצ'רס (Gradient Ventures), המבצעת השקעה ראשונה בחברה ישראלית. בסבב השתתפו עוד שתי קרנות חדשות - קרן MassMutual וקרן e.ventures - לצד המשקיעים הקיימים של החברה, הקרנות סבן ונצ'רס ובאטרי ונצ'רס.
מיין הוקמה בסוף 2018 על ידי גל רינגל (מנכ"ל), גל גולן (טכנולוג ראשי) וקובי ניסן (מנהל מוצר ראשי). החברה גייסה ב-2019 סבב סיד בגובה 3 מיליון דולר ועם הגיוס הנוכחי מגיע המימון שקיבלה החברה ל-12.5 מיליון דולר. החברה מעסיקה 16 עובדים בישראל, ומתכננת לגדול ל-20-21 עובדים עד סוף השנה.
הבעיה שמיין מנסה להתמודד איתה אקטואלית מאוד. בזמן שמשתמשים מבצעים עסקאות אונליין או נרשמים לשירותים שונים ברשת, האתרים והיישומים שומרים עליהם מידע אישי. המידע הזה יכול להסתכם בשם וכתובת מייל בלבד, אך יכול לכלול גם מספר דרכון, תאריך לידה או פרטי כרטיס אשראי, כאשר בוצעו תשלומים באתר. המידע הזה יכול להישמר חודשים ושנים באתרים, עד ששכחנו ממנו לגמרי. לשמירת המידע יכולות להיות כמובן גם יתרונות, למשל שלא נצטרך להקליד שוב ושוב את פרטי האשראי בכל פעם שנעשה קניות או שנקבל הנחות ביום ההולדת. שמירת היסטוריית הרכישות שלנו למשל מאפשרת לנו לקבל המלצות מותאמות אישית לקניות.
רינגל וגולן הכירו במסגרת שירותם הצבאי הארוך ב-8200, שם עסקו בסייבר התקפי ואבטחת מידע. "במהלך השירות הזה הבנו כמה מידע הוא דבר חשוב ועד כמה אנחנו חשופים לסכנות הקשורות במידע אישי כמו גניבת זהות ומניפולציה", אמר רינגל ל"גלובס". "עם זאת, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנשים מקבלים ערך משיתוף המידע האישי שלהם ברשת בתמורה לקבלת שירות טוב יותר. המטרה שלנו לכן היא לא לבנות חומות שימנעו את השיתוף של המידע האישי, אלא לתת למשתמשים כלים שיעזרו להם לנהל ולשלוט על המידע האישי שלהם ברשת ולמחוק אותו כשאין להם צורך בשמירתו".
המידע האישי שלנו נמצא אצל 450 חברות בממוצע
הפתרון של מיין מתבסס היום על אתר אינטרנט, שעלה לאוויר בינואר השנה. היעד של החברה ל-2021 הוא לבנות אפליקציית מובייל מקבילה. כאשר משתמש נכנס לאתר של מיין, הוא מתבקש למסור את כתובת המייל שלו ולתת ליישום הרשאה לסרוק את התיבה. הסריקה מזהה כותרות במייל שמודיעות על הצטרפות לשירותים או רכישות שביצענו באתרים מסוימים, בהם ככל הנראה שמורים פרטים אישיים כאלו ואחרים שלנו.
בשלב הראשון ממפה היישום של מיין את כל האתרים הללו עבור המשתמש. היישום של מיין יודע גם לזהות איזה מידע ככל הנראה האתרים שומרים עלינו, האם פרטים מזהים או גם מידע פיננסי למשל, על בסיס האינטראקציות שלנו מול אותם אתרים ועל בסיס מדיניות הפרטיות שלהם. לבסוף מיין מאפשר למשתמשים לשלוח אוטומטית מייל כדי לבקש מאחד או כל האתרים האלו למחוק את המידע האישי שלנו. הטכנולוגיה של מיין מסוגלת לזהות מידע בעשר שפות שונות אבל כרגע הממשק של החברה הוא באנגלית בלבד, וכך גם שליחת המיילים לחברות.
מבדיקה שערכה מיין עולה כי כ-350 חברות מחזיקות במידע אישי של כל משתמש בממוצע, כאשר בקרב משתמשים ישראלים הממוצע עולה ל-450 חברות. בכ-80% מהפעמים מדובר במידע שנמסר עבור שירות חד-פעמי בלבד ולשמירתו אין ערך עבור המשתמשים. מאז השקת האתר של מיין מעל ל-100 אלף משתמשים גלובליים עשו בו שימוש, עם מעל 1.3 מיליון בקשות למחיקת המידע האישי שנשלחו ליותר מ-150 אלף חברות ברחבי העולם. השירותים המקומיים שישראלים ביקשו למחוק מהם את המידע האישי שלהם הכי הרבה הם האתרים יד2, וואלה שופס, ארקיע, פלאפון, הוט ואתר המכירות הפומביות winwin.
האם האתרים אכן מגיבים לבקשות מחיקת המידע?
רינגל: "זה מאוד תלוי. באירופה נכנס לתוקף לפני שנתיים וחצי חוק הפרטיות GDPR שנותן לך את הזכות להישכח, ולכן חברות אירופיות מחויבות להגיב לבקשות כאלה ואכן עושות זאת. לעומת זאת בארה"ב ההיענות של החברות יותר נמוכה, כיוון שרק במדינות קליפורניה ונבדה יש חוקים המחייבים חברות להגיב. גם בישראל חוק הפרטיות הוא משנות ה-70 ודורש עדכון. בפועל בארץ יש חברות שיענו לבקשות ויש כאלו שלא".
עד כאן נשמעת מטרה ראויה, אבל מה המודל העסקי של מיין?
"נתחיל במה אנחנו לא עושים. אנחנו לא מוכרים מידע של משתמשים. אנחנו גם לא נכנסים למידע הפרטי של המשתמשים במייל ורק קוראים את שורת הנושא של הדואר האלקטרוני. יש לנו שני מודלים עסקיים, הראשון הוא מודל B2C קלאסי. כרגע האתר חינמי לחלוטין אבל בעתיד אנחנו מתכננים מכירת מנוי פרימיום במחיר של כמה דולרים, שיעזור לך למחוק את המידע שלך מחברות. בנוסף, מאז שהשקנו את האתר השנה כבר פנו אלינו החברות עצמן שרוצות שנעזור להן להתמודד עם בקשות המחיקה, כי הן לא ערוכות. אנחנו נמצאים מול 15 חברות בארה"ב ואירופה בתהליך של בניית שותפות ומפתחים כלים שיעזרו להן לסגור בקשות".
קיבלתם השקעה מקרן של גוגל, חברה שידועה באיסוף מסיבי של מידע על משתמשים. איך זה מסתדר?
"השירות של גוגל עובד טוב מאוד. בתמורה לשימוש בשירות הטוב של גוגל אנחנו משלמים במסירת המידע שלנו. אם הערך שאנחנו מקבלים מהשירות של גוגל לא היה עולה על העלות שבמתן הפרטים שלנו, לא היינו משתמשים בו. אבל אנחנו באופן עקרוני לא לוקחים צד בשאלה האם זו חברה טובה או לא טובה. הקרן שהשקיעה בנו עושה השקעות פיננסיות ולא השקעות אסטרטגיות, וגם אין לנו קשר ישיר עם גוגל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
