מה מחבר בין אדם סינגולדה לסטיב ג'ובס והאם קנאביס מחזק יזמות?

מחקר חדש בדק האם שימוש קבוע במריחואנה משפר או פוגע ביצירתיות של יזמים • וגם למה תעשיית האוטו-טק הישראלית משגשגת אבל החידושים לא מגיעים ארצה • השבוע שהיה בהייטק

אדם סינגולדה , מנכ"ל טאבולה / צילום: כפיר זיו
אדם סינגולדה , מנכ"ל טאבולה / צילום: כפיר זיו

שבוע טוב,

בספטמבר 2018 הגיע יזם העל אלון מאסק להתארח בפודקאסט הפופולרי של ג'ו רוגן. במהלך השידור, שנמשך לא פחות משעתיים וחצי, רוגן הציע ומאסק לקח שאכטה מג'וינט, לא לפני שבדק שהעניין חוקי בקליפורניה. מאסק טען אמנם בראיון שכמעט אינו מעשן מריחואנה כי היא פוגעת בפרודוקטיביות, אך זה לא מנע ממניית טסלה לצלול. האם המשקיעים צדקו שנלחצו?

מחקר ראשון מסוגו שפרסמו השבוע חוקרים באוניברסיטת וושינגטון סטייט ניסה לבדוק את ההשפעה שיש לקנאביס על יזמים, וספציפית על היצירתיות של יזמים. 254 יזמים בהווה או בעבר קיבלו תיאור קצר על הטכנולוגיה של מציאות מדומה, שנלקח מסרטון באתר אינטל. אחר כך ניתן להם זמן לחשוב על רעיונות שיוכלו לתעל את הטכנולוגיה למיזם עסקי, מתוכם התבקשו לבחור אחד. הרעיונות של היזמים דורגו על ידי שני מומחים על סקלה של יצירתיות וישימות.

תוצאות המחקר מצאו כי יזמים שמעשנים מריחואנה באופן קבוע (לפחות פעמיים בחודש האחרון) הציגו רעיונות יצירתיים ומקוריים יותר מאשר יזמים שאינם צורכים. זה היה הצד החיובי. אלא שהרעיונות של היזמים המעשנים נטו להיות פחות ישימים עסקית (תחשבו על אימון גופני ללא כבידה במציאות מדומה) בהשוואה לאלו של הלא מעשנים. ההבדל בין המעשנים ללא מעשנים נותר משמעותי גם כשהמחקר נטרל הבדלים אישיותיים בין היזמים.

משתנה אחד שהתגלה כחשוב במיוחד היה הניסיון של היזמים. כאשר יזמים סדרתיים, שהקימו יותר מחברה אחת, לא הושפעו מהאפקטים החיוביים של המריחואנה (עלייה ביצירתיות) וגם לא מאלו השליליים (פחות ישימות). לכן, במקרה של יזם מנוסה כמו מאסק כנראה שזה לא באמת משנה אם הוא מעשן או לא, לפחות לא ליצירתיות.

החוקרים סיכמו כי לדעתם לשימוש במריחואנה יכולות להיות השפעות חיוביות בתחילת המיזם, אך פחות בשלב הבא של פיתוח החברה. עצה נוספת של החוקרים ליזמים שצורכים קנאביס הייתה לבדוק את ישימות הרעיונות שלהם מול לא מעשנים, לפני שהם מתקדמים הלאה. עצה טובה באופן כללי.

סיכום השבוע בהייטק וטכנולוגיה עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.

לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן. לשאלות, הצעות והערות - מוזמנים לכתוב לי ofir-d@globes.co.il

1.רובין הוד בניו יורק

ב-1984 השיקו אפל וסטיב ג'ובס את מחשב המקינטוש הראשון. לפני ההשקה ובמהלכה, ג'ובס שב והציג את המקינטוש כתקווה האחרונה אל מול הדומיננטיות של IBM בשוק המחשבים הביתיים הבתולי. השיא הגיע בפרסומת של החברה ששודרה בסופרבול, שבה הוצגה אפל כמי שתשחרר את אזרחי העולם משלטון האח הגדול האכזרי (IBM).

נזכרתי בסיפור ההיסטורי הזה כשקראתי את הראיון המרתק עם מנכ"ל ומייסד טאבולה אדם סינגולדה, לרגל כניסתה של החברה לנאסד"ק. סינגולדה מסכם שם יפה את דרכו מחייל משוחרר שגר אצל ההורים, דרך המעבר לארה"ב ועד לקורונה. "אנחנו רובין הוד של האינטרנט הפתוח והחינמי, מול הענקים גוגל, פייסבוק ואמזון", מצהיר בראיון סינגולדה, במשפט סטייל ג'ובס של שנות ה-80. רק כדאי לזכור שהמקינטוש הראשון די כשל מול IBM, מה שהוביל את ג'ובס לעזיבת אפל בפעם הראשונה.

2. המונופול של אפל-פיי בדרך לארץ

גם שנים אחרי מותו, ה-DNA של ג'ובס ממשיך לשלוט באפל. ג'ובס התעקש כבר ב-1977, בזמן העבודה על מחשב אפל II, כי לוח האם שלו לא יכלול מקום להוספת כרטיסי הרחבה על ידי המשתמשים. באותם ימים הצליח סטיב ווזניאק, המייסד האחר של אפל, להניע את ג'ובס מכך באיומים, אך במוצרים הבאים אפל כבר שמרה על שליטה מלאה מקצה לקצה.

שליטה זו באה לידי ביטוי היום באפל-פיי, הארנק הדיגיטלי במכשירי האייפון, שצפוי להיות מושק בישראל בשבועות הקרובים. אפל לא נותנת לאף שירות תשלומים אחר, פרט לאפל-פיי, לקבל גישה לרכיב ה-NFC באייפון, המאפשר תשלום ללא מגע בחנויות. הנושא הזה, שהופך את אפל למונופול תשלומים באייפון, כבר נמצא בחקירה של הרגולטורים באירופה. לידיעת רשות התחרות בישראל.

3. חד-קרן משולש בתוך שבוע

בשנת 2020 נוצרו בישראל 15 חדי-קרן, לעומת 11 ב-2019 וארבעה בלבד ב-2018. אם חודש ינואר הוא מדד למשהו, הרי המספר של חדי-הקרן החדשים צפוי לזנק בשיעור חד במהלך 2021. רק השבוע שלוש חברות ישראליות חדשות הודיעו כי גייסו הון בשווי של מעל מיליארד דולר. תחילה הייתה זו חברת הפינטק מליו, אחר כך דרייבנטס, שמפתחת תוכנה לתשתיות של רשתות תקשורת, ולבסוף Ownbackup, שיוצרת גיבוי לסיילספורס. מעניין מה מתוכנן לשבוע הבא.

4. אל תדברו על 7 ננומטר

אינטל סיכמה רבעון מצוין והעובדים בישראל קיבלו בונוס שנתי נאה בגובה 2.8 משכורות. אלא שהעיכובים במעבר לייצור שבבים בעובי 7 ננומטר ממשיך להשפיע על המניה של החברה.

בעוד אינטל מתעכבת עם הייצור ב-7 ננומטר, המתחרות שלה TSMC וסמסונג כבר מייצרות ב-5 ננומטר. עם פרסום הדוחות מנכ"ל אינטל הנכנס פט גלסינגר הצהיר כי רוב המוצרים של אינטל ימשיכו להיות מיוצרים פנימית, אבל ממש לא התחייב כי כולם.

5. הסכנות בהנפקות SPACs 

פיטר אטווטר, מייסד חברת המחקר הפיננסי Financial Insyghts, מזהיר מהפופולריות של הנפקות SPACs : "אנשים יסתכלו על ריבוי חברות הצ'ק הפתוח האלה באופן דומה לצורה שבה הסתכלו על הרעיונות המופרכים ביותר בשיא בועת הדוט.קום". 

6. בקרוב לא ברכב שלכם

תעשיית האוטו-טק המקומית משגשגת אבל הרגולציה והמיסוי האגרסיבי על רכבים מונעים מההתקדמות הטכנולוגית להגיע לכבישי ישראל.

7. הסטארט-אפים שוב יחכו

בשל היעדר תקציב מדינה מאושר ל-2021, רשות החדשנות עוצרת אישור מענקים חדשים לחברות ב-2021. בשנה שעברה העצירה הזו נמשכה רבעון שלם.

8. מרמי לוי לוולמארט

הסטארט-אפ הישראלי פבריק יקים מרכזים רובוטיים חכמים לענקית הקמעונאות האמריקאית, כדי לשפר את קצב האספקה של הזמנות בחנות.