משנכנס אדר מרבים בהשקעות אג"ח? עדיף להתמקד בסחורות

האם יש הצדקה לשינוי הטון בשיח הכלכלי בשבוע החולף לאור עליית תשואות האג"ח הממשלתיות? ומהי ההשפעה על השווקים הפיננסיים ככל שמתקרבים לסיכום הרבעון הראשון של השנה השנייה למגפת הקורונה

פועלי בנין - ברזל / צילום: תמר מצפי
פועלי בנין - ברזל / צילום: תמר מצפי

תקופת הקורונה והסגרים הובילו לכך שבני בכורי הילל בן ה-4 צבר לא מעט שעות מסך. אחת התוכניות האהובות בטלוויזיה עליו נקראת "אחים וחיות אחרות". מדובר בסדרה שמסבירה על בעלי חיים באמצעות דמויות שיכולות ללבוש חליפות של בעלי חיים, ועכשיו אני לא יכול להרשות לעצמי להתבלבל בין סוגי הציפורים (טיפ: הצבעוני זה כנראה שרקרק מצוי - לא נעים לקבל נזיפה מילד בן 4).

לקראת חג הפורים והתחפושות, הילל סיפר לי שספיידרמן יכול לירות קורי עכביש, לטפס על קירות ולעשות כנפיים מקורי עכביש ולעוף כמו ציפור. כשאמרתי לו שעכשיו ספיידרמן יוכל להציל חתול שטיפס על עץ גבוה, הוא ענה לי שזה לא הגיוני, כי נמר יכול לטפס על עץ גבוה וחתול על עץ נמוך. בעיני רוחו של ילד בן 4, סך הכל הגיוני שספיידרמן זו דמות אמיתית, אבל חתול שלא יכול לטפס על עץ גבוה - זה לא.

האבסורד הוא שהמציאות בשווקים הפיננסיים לא שונה באופן מהותי. בעיני המשקיעים, שער ביטקוין שמשייט סביב 50 אלף דולר, חברות קמעונות שהיו סגורות בשנה החולפת ונסחרות כעת בשיא כל הזמנים, בורסות ששוברות שיאים מדי יום למרות מגפה של פעם ב-100 שנה - כל זה הגיוני. אבל שמניה כמו גיימסטופ תעלה בגלל מהלך שבו משקיעים פרטיים החליטו להתאגד דרך רשתות חברתיות ולהמר בהיקפים עצומים נגד קרנות גידור - זה כבר לא הגיוני וטורף את כל הקלפים.

תחפושת התשואה - סופה לרדת

מאז הבחירה בג'ו ביידן לנשיא ארה"ב, התחיל מהלך עקבי של עליית תשואות באיגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב, כאשר התשואה ל-10 שנים הכפילה עצמה, מרמה של כ-0.7% תשואה ל-10 שנים לרמה של כ-1.4% תשואה כיום. עליית התשואה היא תולדה של כמה אירועים, ובהם הפצת חיסוני הקורונה ברחבי העולם והצפי ליציאה מהמגפה, וכן ציפייה ליישום של תוכנית כלכלית חסרת תקדים מצד ממשל ביידן, שתתקן את כל נזקי המגפה.

להערכתי, מדובר בלא מעט משאלות לב ללא ביסוס מהותי. אף שבקמפיין הבחירות, דיבר ביידן לא מעט על תוכנית כלכלית, עד כה לא הוצגה בפועל תוכנית שכזו, אף לא בראשי פרקים, וזאת אף שהן הקונגרס והן הסנאט האמריקאי נמצאים בשליטה דמוקרטית.

כמדינה שנמצאת כבר תקופה ארוכה במערכת בחירות לא נגמרת, למדנו בישראל שיש הבדלים משמעותיים בין הבטחות בחירות לבין יישום מדיניות בפועל. הדעת נותנת שברגע שבו יתחילו לדון בארה"ב באופן מעשי ביישום של תוכנית כלכלית לטובת התמודדות עם נזקי הקורונה, הרבה אוויר חם ייצא מהבלון של "פתרון אחד לכל הבעיות".

עליית התשואות האחרונות מבוססת בעיקרה על ציפיות, ולא על חשש ממשי מהתפרצות אינפלציונית נוסח ממשל ויימאר. בשלב מסוים הפוליטיקאים יצטרכו לתווך את המציאות לציבור ולהבהיר שמדובר בתהליך התאוששות ארוך שיימשך שנים. כשזה יקרה, כמה מהסקטורים בשוק המניות יחזרו לגודלם הריאלי, והתשואות יחזרו לרדת כדי לשקף שיעורי צמיחה צנועים יותר.

הנקודה המהותית שאליה יש לשים לב, היא מהו פרק הזמן שעליית התשואות תימשך ומתי התשואה תחזור לרדת - והסיבה היא רמת המינוף של חברות כיום. כשתשואת האג"ח הממשלתיות עולה, עולה גם התשואה על אג"ח קונצרניות - והמשמעות היא שחברות צריכות לגייס חוב בשיעור ריבית גבוה יותר.

בעולם ממונף, המשמעות היא שהחברות יוציאו יותר כסף בעתיד בגין הוצאות מימון, וזה בהמשך יקשה עליהן להפנות כסף להשקעות בפיתוח וצמיחה - ושוב חזרנו למלכודת של צמיחה נמוכה וסביבת תשואות נמוכה.

סחורות ותרחיש האולימפיאדה בסין

בשנתיים שבין יוני 2006 ליוני 2008 זינקו מחירי הסחורות בעולם בשיעורים משמעותיים, כשהנפט הגיע לרמת שיא של כמעט 150 דולר לחבית. הסיבה לזינוקים היתה האולימפיאדה המתקרבת בסין והציפיות שלאחריה תיכנס סין לעשור של פיתוח מואץ, שכן לאחר שאזרחי העולם ייראו את האולימפיאדה בסין, התיירות הזרה למדינה תזנק פלאים ויחד עמה היקף ההשקעות של גופים זרים בסין. התרחיש הזה לא התממש, אבל זה לא מנע מתעודות סל על סחורות לזנק בעשרות אחוזים בתוך תקופה קצרה.

המצב הנוכחי בשווקים לא שונה באופן מהותי. עיקר השיח אודות התאוששות כלכלית עוסק בהשקעה בתשתיות - מהלך שיצריך שימוש בסחורות רבות, החל בנפט וכלה בברזל, אלומיניום ועוד. כל עוד לא צריך לבצע בפועל השקעה בתשתיות, אלא רק לדבר על השקעות עתידיות, מחירי הסחורות צפויים להמשיך ולעלות.

בעולם המערבי, השקעה בתשתיות היא מהלך שמצריך לא מעט פעולות מקדימות, ובהן כינוס ועדות תכנון, התמודדות עם התנגדויות, הצורך לייצר שיתוף פעולה בין גופים ציבוריים לגופים פרטיים, ועוד. מדובר במהלכים שצפויים להימשך שנים, כך שבעתיד הקרוב אנו לא עתידים לראות מנופים וטרקטורים בכל פינת רחוב, אבל זה ייצור סביבה כלכלית שבה בעתיד הנראה לעין, ידברו על תשתיות ש"אוטוטו" ייצאו לפועל.

מבחינת משקיעים פרטיים, עדיפה השקעה בחברות בתחום הסחורות על פני ניסיון להשקיע ישירות בסחורות באמצעות פוזיציות מורכבות. מי שמעוניין לפזר את השקעתו על מספר רב של חברות, ימצא ערך בתעודות סל על חברות מתחום הסחורות כמו XME.

כשחג הפורים ברקע, חשוב להקפיד להבדיל בין התחפושת לבין המציאות - ולא פחות חשוב, להימנע מהתקהלויות ולשמור על הבריאות. חג שמח.

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.